<h1>או"ז הלכ' שבת סימן ק"ח</h1>
<h2>דף פד:</h2>
[קכ"ט, ע"א] מר זוטרא מתני אמר רב יהודה אמר שמואל חיה כל זמן שהקבר פתוח פי' הקבר בית הרחם בין אמרה צריכה אני ובין אמרה אינה צריכה מחללין עליה את השבת פירש"י וחברותיה אומרות שהיא צריכה מחללין עליה את השבת. נסתם הקבר אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת איני צריכה אין מחללין עליה את השבת פר"ח ומסקינן לה לשמעתא דאמר ליה מרימר לרבינא הלכתא כי הא דמר זוטרא ספק נפשות להקל והוצרכנו לדקדק מאימתי פתיחת הקבר כדי לחלל באותו העת את השבת לעשות צרכי החיה ואמר אביי משתשב על המשבר ואמר רב הונא בריה דרב יהושע משעה שהדם שותת ויורד כו' ודייקי' מדלא אמר רב הונא עד שיתחיל הדם להיות שותת ש"מ קודם שתשב על המשבר קאמר וכאביי עבדינן ולא מחללי שבתא אלא עד שיהא הדם שותת ויורד ותשב על המשבר אבל בהא דאמר אביי משום דרב יהודה עד מתי פתיחת הקבר שלשה ימים בלבד אמרי' אין הלכה כמותו ולא כרבא דאמר משום רב יהודה שבעה אלא קיי"ל כנהרדעי דאמרי חיה שלשה שבעה שלשים שלשה בין אמרה צריכה אני בין אמרה א"צ מחללין עליה את השבת שבעה אמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת איני צריכה אין מחללין עליה. סתמא עבדינן כמר זוטרא לקולא. אלא עושה לה על ידי ארמאי כרב עולא בריה [דר'] עילאי דאמר כל צורכי חולה עושין ע"י ארמאי בשבת וכדרב המנונא דאמר דבר שאין בו סכנה אומר לעכו"ם ועושה. עד כאן פר"ח. ואמרי' פרק בתרא דיומא [פ"ד, ע"ב] גבי פקוח נפש ואין אומרים יעשו דברים הללו על ידי עכו"ם וע"י קטנים אלא אפי' בגדולי ישראל וכתב שם בתוספת ריב"א כלומר אפי' היכא דאיכא עכו"ם וקטנים מיד בההיא שעתא אין אומרים להם לעשות והיינו טעמא דאין אומרים לעשות על ידם כדאיתנהו מיד בההיא שעתא זימנין דליתנהו מיד ואתי לאהדורי עלייהו ואדהכי והכי יסתכן להכי עשו הית' גמו' לגמרי ומצו' דכל חד וחד יהא זהיר מיד לאצולי וההי' דלעי' דאמרינן דכמה דאפשר לשנויי משנינן ומהדרי אהיתרא ואע"ג דאיכא סכנת נפש י"ל דבמקו' שיכול ישראל עצמו ע"י שנוי ואין לו דיחוי (ביה השנויי) [בהשינוי] מוטב ודאי שיעשה בהיתר ואל יעשה באיסור אבל בעל ידי עכו"ם וקטנים אע"ג דהיכא דליכא דיחוי איכא למיחש דאתי לידי דיחוי כדפרישית.
